חייה הארוכים והלא פשוטים

של רוזה קורץ

התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה בהלך קיומו הלא ממושך ואחר סגירתו נכנס להיסטוריה לא רק בזכות השחקים הגאונים – מיכואלס וזוסקין, אלא גם בזכות שחקים אחרים רבים.

ביניהם הייתה גם רוזה קורץ (נולדה בשנת 1908) אשר מוצאה ממשפחת שחקנים יהודיים של תחילת המאה ה20. היא חיה חיי "כוכב תועה" ארוכים ולא פשוטים מאוד.

ראָזע קורץ

רוזה קורץ התחנכה בסטודיו התיאטרון, שנפתח ליד התיאטרון היהודי הממלכתי בשנת 1929. ובשנת 1931 היא התקבלה ללהקת התיאטרון המפורסם הזה והייתה על במתו עד לסגירתו בשנת 1949. המצב החמיר בשל העובדה שבעלה, עורך הדין בוריס דרנוב, גם הוא ממשפחה של שחקנים יהודים, היה מרותק למיטה עם מחלה. רוזה קורץ מצאה את פרנסתה ביצור פרחים מלאכותיים. כשהגיע ההפשרה של חרושצ'וב, בנימין שוורצר הקים בשנת 1961 את אנסמבל התיאטרון היהודי, ורוזה קורץ שוב עלתה לבמה. החלו נדודים בערי שדה רוסיות עם כל אי הנוחות הנלווית. עם זאת, בתור פיצוי היו לפחות פרנסה כלשהי וההצלחה של הלהקה, כשהיא הופיעה (כמובן ביידיש!) מול קהל יהודי.

בשנת 1978, רוזה קורץ, לאחר שקיבלה (איזו אירוניה!) אות "מצטיין העבודה הקומוניסטית", יחד עם בנה ומשפחתו היגרה לארצות הברית. למרות גילה, היא החלה להופיע בקונצרטים, לשחק סצנות קטנות מהופעות ביידיש ולבצע שירים יהודיים. הארכיון המשפחתי עדיין מכיל כתבה מעיתון ביוסטון המוקדשת כולה להופעותיה, ומעליה עומדת הכותרת באותיות קידוש לבנה: "התיאטרון היהודי מגיע ליוסטון".

… רוזה קורץ הלכה לעולמה בשנת 2003 בגיל 94. זמן רב לאחר מכן, בנה, עורך הדין האמריקאי אלכסנדר דרנוב, גילה במקרה את זיכרונותיה עליהם לא ידע דבר.

כאן אנו מפרסמים הזיכרונות של רוזה קורץ עם ההקדמה ואחרית הדבר של אלכסנדר דרנוב, באנגלית וגם ברוסית