המשימה שלנו

יידיש – שפת היהודים האשכנזים, שחיו במשך דורות רבים בארצות אירופה שונות. עתה לפעמים מכנים את המרחב באירופה בו הייתה נפוצה לשון היידיש בשם הציורי "יידישלאַנד".

בניגוד לאנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית ורובן המכריע של שפות אירופאיות אחרות, ליידיש היה גורל טרגי. כמו לעם היהודי. יידיש איבדו מיליוני דובריה בשואה במקומות מגוריהם המסורתיים. בשלב מסוים אונסק"ו להעניקה ליידיש מעמד של שפה הנמצאת בסכנת הכחדה. 

יהודים שמחו לתחייתה של השפה העברית, שהפכה לשפה הרשמית והשפה המדוברת העיקרית של מדינת היהודים, שקמה לתחייה אחרי השואה. אבל הם שכחו כמעט לגמרי, שמאחורי לשון היידיש עמדה תרבות יידיש בת 1000 שנים, שהגיעה לידי ביטוי בולט בספרות העממית והמקצועית, במוסיקה, בתיאטרון, באמנות פלסטית. חלק מאוצרות המורשת העשירה הזאת היה לחלק אוצר הציוויליזציה העולמית. אבל הרבה דברים נשכחו, הלכו לאיבוד, לא נחקרו.

תרומה אדירה לשימור תרבות היידיש עשה ייִוואָ – המכון למחקר היהודי, שמבצע במשך עשורים רבים מחקר מדעי והוראה. לפי אסטרטגיה אחרת, אבל גם בהיקף גדול פועל בכיוון הזה ארכיון בלבטניק (ארצות הברית), שאסף כמות מסמכים גדולה, בתוכם מסמכים הקשורים לתולדות היידיש ותרבותה. 

לשם השגת המטרות האלה אנו מבצעים פרויקט "שימור מורשתה של תרבות היידיש". הוא מתפתח במספר מדינות בחסות שתי קרנות – Heritage Projects Foundation (ארצות הברית), שהוקמה לפני כ10 שנים ו Yiddish Heritage Foundation(ישראל), שהוקמה זה לא מכבר.

יוזם הפרויקט ומייסד שתי שהקרנות דר' מרק זילברקוויט הוא פעיל ציבור, מחבר ומוציא לאור של ספרים על אמנות. הוא רואה את שליחות הפרויקט בשלושה כיוונים עיקריים: מחקרי, השכלתי וחינוכי.

הכיוון הראשון כולל חיפוש אחר מסמכי ארכיון, יצירות ספרותיות, פלסטיות ומוסיקליות השייכות לתרבות היידיש על מנת לעשות אותם נגישים למחקר ולתת להם במידת האפשר חיים חדשים. 

הכיוון השני מציע יצירת תוכניות לימוד וספרי לימוד על נייר או באינטרנט כדי לבנות תהליך לימוד תולדותיהן של התופעות החשובות ביותר בתרבות היידיש. לכאן שייכים גם פרויקטים של פרסום כתבי סופרי יידיש, כתבי עת מדעיים וספרותיים, תמיכה ביצירה ספרותית ועידודה, ארגון פסטיבלים מוסיקליים, תערוכות ציירים, ועוד.

הכיוון השלישי – חינוכי. צריך להפנים, שהחזרת תעניינות בתרבות היידיש בקרב דורות צעירים, משיכתם ליצירתה ופיתוחה – ללימוד השפה, לאיסוף מסמכי ארכיון, לביצוע יצירות מוסיקליות וכו' זאת המטרה החשובה ביותר.

כדאי לנסות למשוך צעירים ללימוד יידיש, כמובן לא על חשבון עברית. הרי שלום עליכם כתב, ש"אומה זאת שלנו (…) מן הדין הוא, שתהיינה לה שתי לשונות בבת-אחת…"

ייתכן, שמטרות אלה נראות כיום די יומרניות ואפילו פנטסטיות במידת מה. ניתן לקוות להשיג אותן אך בשיתוף פעולה עם מוסדות השכלה גדולים, למשל, עם אוניברסיטת תל אביב אתה לשתי הקרנות, שזוכרו לעיל, נקבעו צורות שיתוף פעולה קונקרטיות בכיוון הזה.

אחת התוצאות של פעילות הקרנות – הקמת אתר זה. בו נעשה ניסיון לשלב מידע מפורט על כל מה שקורה היום בתרבות היידיש ובהוראת היידיש בעולם עם תיאור בסיסי של תופעות הקשורות ליידיש במובן הרחב ביותר. בארכיוני מדורים של אמנות וספרות, ב"ספרייה", "גלריה" מוצגים חומרים נדירים שעד עתה לא פורסמו – כל כתבי סופרים קלאסיים וספריהם בודדים, זיכרונות היסטוריונים ושחקנים של תיאטראות ביידיש, סקירות על אמנות היידית, הקלטות אודיו ו-וידאו נדירות. יש גם גילויים מרעישים שנעשו לאחרונה.

העבודה על האתר Yiddish Heritage – Yiddish Culture רק החלה. אנו תקווה, שהוא יהיה מבוקש באוניברסיטאות ובקרב כל אלה, שמתעניינים בתולדות עם ישראל ובתרבות היהודית.