מוזיקה

בואו נדמיין שטעטל מאמצע המאה השמונה-עשרה או תחילת המאה התשע-עשרה, אי שם באוקראינה או בלארוס, פולין או ליטא. אמא יהודייה שרה שיר ערש לתינוק שלה, והוא כבר מבין וזוכר כמה מילים ביידיש, שפת האם שלו, שבה ידבר, יחשוב, שתיה הכלי שלו להכרת העולם כולו.

מי כתב את המילים לשיר הזה? מי המציא את המנגינה? מי חיבר אותן ביחד ומתי? לא נדע על זה. אבל השירים האלה יעברו מדור לדור.
ובחתונות ובשמחות יבוצעו ניגוני שירים, כבר בלי מילים, על ידי מוזיקאים עממיים – כליזמרים, לפי השמועה, בלי תווים, עד שיופיעו אנשים יוצאי דופן כמו משה ברגובסקי, שעברו במשך שנים, ועשרים מעיירה לעיירה כדי להאזין, להקליט, ולאחר מכן לפרסם את המנגינות הללו ועל ידי כך לשמר את היצירה של העם היהודי המתייסר בפוגרומים וכל מיני תלאות. זה יקרה כבר במחצית הראשונה של המאה העשרים.
קודם לכן, בסוף המאה ה19, ייוולד באירופה תיאטרון יהודי, תיאטרון יידיש. חלק מיוצריו יהגרו לאמריקה ויהפכו למייסדים ושחקנים של עשרות תיאטראות יידיש.
כאן, לצד השחקנים והבאים, תופיע דמות חשובה נוספת, אשר בלעדיה הביצוע יהפוך לבלתי אפשרי – זהו המלחין, שבמקביל היה המנהל המוזיקלי של ההצגות. למעשה, ההופעות המוזיקליות הללו היו מבשרי המחזמרים בברודווי.
בברית המועצות מוזיקאי אוניברסלי כזה היה לייב פולבר, שיצר מוזיקה כמעט לכל ההופעות של התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה.
מבצעים מקצועיים של שירים ביידיש יתחילו להופיע במדינות שונות, ביניהם תהיה כוכבת הסוגה הזאת, איזה קרמר.
אבל המוזיקה שהשתייכה לתרבות היידיש טרם עשתה סיבוב חדש, מה שתאפשר לה להפוך לחלק מהקלאסיקה המוזיקלית העולמית.
וכאשר סטלין וחבורתו, לאחר שרצחו באכזריות את מנהיג האינטליגנציה היהודית הסובייטית, שלמה מיכואלס, הכינו פעולות השמדה נגד אליטה של התרבות היהודית, המלחין הרוסי המבריק דמיטרי שוסטקוביץ' הכניס אלמנטים של פולקלור יידיש מוזיקלי לשפתו המוזיקלית. הוא חיבר מוזיקה ווקאלית ואינסטרומנטלית, בה ביטא את מידת הטרגדיה המופלגת באינטונציות של מנגינות יהודיות. אמן גדול, הוא הרגיש שבאינטונציות הללו המבוצעות על ידי הכלים, ללא מילים, טבועים רגשותיהם של מחבריהם הלא ידועים. זאת מוזיקה גאונית עבור כל האנושות, אבל שורשיה במוזיקת תרבות היידיש.
אחר-כך, כבר במחצית השנייה של המאה ה20, יעלה בהצלחה מרעישה בברודוויי המחזמר "כנר על הגג". זה הראה במציאות, שגיבורי שלום עליכם, אשר דיברו במקור יידיש, יוכלו לכבוש את לבבות צופים בני עידן החלל והמשבים. על ידי כך הוא הוכיח, שתרבות היידיש אינה ארכאית, שהיא יכולה להיות חלק מהתרבות בת זמננו. חיה גם מוזיקת הכליזמרים. הרי פסטיבלים של מוזיקת כליזמרים אוספים כיום אלפי מאזינים.

.