המילה החדשה יחסית "יידישלאַנד", אשר פירושה "ארץ היידיש", הופיעה לראשונה בעבודות של מבקר הספרות והפילוסוף החברתי ברוך ריבקין (1883 – 1945). המונח הזה משויך ברוב המקרים למרחב גיאוגרפי במספר ארצות מזרח ומרכז אירופה בו לפני כאלף שנה הופיעו הצורות הראשונות של להג יהודי-גרמני מיוחד, אשר הפך לקראת תחילת המאה ה20 לאחת השפות האירופיות המפותחות ביותר בעלת תרבות וספרות עשירות. כמו שציינו מארגני הביתן "יידישלאנד", שנפתח בשנת 2022 בביאנלה הוונציאני המפורסם, ריבקין מציע גם פירוש אחר למילה זאת: מרחב וירטואלי הכולל בתוכו כל מה שקשור להתפתחות של יידיש.

ל בסיס ההגדרה הראשונה, הגיאוגרפית, כותב העיתונאי והסופר המודרני יואל מאטוועיעוו במאמריו על "היידישלאַנד החדש": "בשכונות החסידיות הקומפקטיות של ניו יורק, לונדון, ירושלים ועוד מספר ערים, שתושביהן ממשיכים להשתמש ביידיש בתקשורת יומיומית ובחינוך ילדים על ידי בניית תשתית תומכת שפה חזקה בתחומים כמו עיתונות, הוצאת ספרים ומוזיקה פופולרית.
בהיותם פרוסים על פני מדינות ויבשות שונות, האיים הללו של יידיש עם אוכלוסייה כוללת של למעלה מרבע מיליון נפש (מספר זה ניתן להשוות לאוכלוסיית מדינות כמו מלטה או איסלנד) קשורים זה לזה בקשרים חברתיים שונים, המהווים מעין "ארץ רשת" אחת. למרות שהגלגול החסידי של היידישלנאַד המזרח אירופי אינו שואף לפיתוח תרבות חילונית גבוהה ולעתים רחוקות מכריז על עצם קיומה לעולם, הוא משמש ערב להתפתחות העתידית של יידיש כשפת הדיבור היומיומי.
יידישלאַנד כמרחב וירטואלי זאת רשת גלובלית של מוסדות חינוך ותוכניות, להקות מוסיקליות, קבוצות פעילים, מחברים וחוקרים. כלולים בו גם השטחים בהם ליידיש היה או ישנו מעמד רשמי, למרות מספר מצומצם של דוברי יידיש מקומיים.
לבסוף ידועות גם דוגמאות של שילוב היידישלאַנד הגיאוגרפי עם היידישלאַנד הווירטואלי: כל קיץ במדינת ניו יורק מתקיימים אירועים די גדולים המאפשרים למשתתפיהם לצלול זמנית לאווירה של דיבור מתמיד ביידיש.
אנו מביאים להלן חלק מהנקודות והאופקים החשובים של "ארץ היידיש" בת זמננו.

1. יידיש היא שפת הדיבור העיקרית בקרב האוכלוסייה היהודית החסידית ברובה בשכונות הניו יורקיות וויליאמסבורג ובורו פארק, וכן בעיירות הסמוכות מונסי, ניו סקוור וקריית יואל; בחלק גדול משכונת אוטרמונט במונטריאל; בשכונה הירושלמית מאה שערים; בשכונת סטמפורד היל בלונדון; ברובע היהודי של אנטוורפן. ממשלת ניו יורק ציידה כמה תחנות רכבת תחתית בממשקים ביידיש לרכישת כרטיסי תחבורה ציבורית; העירייה מפרסמת מסמכים רשמיים שונים במיוחד עבור חסידים דוברי יידיש. בתפוצה של עשרות אלפי עותקים יוצאים לאור מספר ביטאונים חסידיים. קהילות חרדיות משמעותיות הדוברות יידיש בחיי יום-יום ישנם גם בציריך, מנצ'סטר, וינה, שטרסבורג, יוהנסבורג, מלבורן.
2. עד להתפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991 יידיש הייתה אחת השפות הרשמיות של המחוז האוטונומי היהודי. כיום מדגישה הממשלה המקומות את מקומה המיוחד של שפה זו. בבירוביג'ן יוצא לאור השבועון "ביראָבידזשאַנער שטערן" עם חומרים ביידיש, את השפה מלמדים באחד מבתי הספר המקומיים, מתפתחת מסורת של פסטיבל יידיש שנתי, יוצאים לאור ספרים ומשודרים מהדורות טלוויזיה ביידיש.
3. ליידיש יש מעמד רשמי של שפת מיעוט בשבדיה. זה מגיע לידי ביטוי בתמיכה בפרויקטים תרבותיים, בפרסום ספרים ומסמכים רשמים אחדים, בשידורי טלוויזיה בודדים.
4. תוכניות אקדמיות אינטנסיביות להוראת יידיש בכל הרמות קיימות בניו יורק, פריז, ורשה, פטרבורג, תל אביב, היידלברג וערים אחרות.
5. בעיר קופייק האמריקנית (מדינת ניו יורק) מתקיימת התוכנית השנתית "ייִדיש-וואָך" ("שבוע יידיש), אשר המשתתפים בה מדברים אך ורק ביידיש במשך שבוע. בעיירה ניו המפטון, גם היא במדינת ניו יורק, מתקיימת "חוות יידיש" קיצית, שבה משולבת היידיש עם עבודה חקלאית. הפרויקט הייחודי הזה מושך אליו הן חסידים, שיש להם הזדמנות להכיר את שפתם הספרותית של פעילים חילונים, והן דוברי או אוהבי שפה לא דתיים.
6. באמהרסט, מדינת מסצ'וסטס, נמצא המרכז הגדול בעולם לדיגיטציה של ספרי יידיש, שבזכותו ניתנה גישה חופשית באינטרנט לכמעט 12,000 ספרים וכתבי עת. אוספים קטנים יותר במתכונת דומה מתפרסמים על ידי מספר ספריות ברחבי העולם. מעניין במיוחד האוסף האלקטרוני של ספרים ישנים מהמאה ה-16 באתר אוניברסיטת פרנקפורט. הארכיונים הדיגיטליים העשירים ביותר של העיתונות ביידיש מתפרסמים באינטרנט על ידי בית הספרים הלאומי של ישראל.
7. מכון ייִוואָ אשר הסניף המרכזי שלו נמצא בניו יורק הינו אחד המוסדות האקדמיים הגדולים בעולם. במשך כ100 שנות קיומו הו צבר ארכיון גדול וחשוב של מסמכים, מוצגים ומחקרים הקשורים ליידיש. בין השאר פרסם ייִוואָ באינטרנט חומרי עזר מדעים משמעותיים הנגישים לכל אחד, בהם קורות חייהם של סופרים ומשוררים, ידיעות על עיירות יהודיות ותולדות יהודי אשכנז.
8. כמה עשרות מחברים בני זמננו הכותבים ביידיש מתגוררים במדינות שונות. יחד עם עורכים ועיתונאים של עיתונות ביידיש הם מהווים מרכיב יצירתי מיוחד של היידישלאנד הגלובלי העכשווי. עיתונות ביידיש יוצאת עכשיו לאור בארצות הברית, ישראל, המחוז האוטונומי היהודי שברוסיה, בהולנד.
9. ככל הנראה, מכל הביטויים של תרבות היידיש של ימינו המוזיקה, במיוחד מוזיקת ​​הכליזמרים, היא הפופולרית ביותר. בין החסידים דוברי היידיש ישנם לא מעט הרכבים מוזיקליים משלהם. ההיבט המוזיקלי של יידישלאַנד המודרני הוא עוד אחד מהמרכיבים האינטגרליים החשובים ביותר שלו.
10. תוכניות רדיו וטלוויזיה ביידיש משודרות בבירובידז'ן, ניו יורק, פריז. הסרטים העלילתיים והתיעודיים המודרניים המעטים, שבהם הדיאלוג ביידיש ממלא תפקיד מרכזי או בולט, מספרים בעיקר על חיי הקהילות החסידות בצפון אמריקה, מה שמציג שוב את תפקידן החשוב בשמירה על שפת היום-יום.
11. את התפתחות היידיש מעודדים גם תערוכות שונות, פסטיבלים והצגות תיאטרון. ביתן היידישלאנד כחלק מהביאנלה של ונציה ופסטיבלי היידיש בבירוביג'ן כבר הוזכרו לעיל. תיאטראות מקצועיים ביידיש קיימים בניו יורק, תל אביב וורשה.
12. אסור לשכוח שחלק מדוברי היידיש עדיין מתגוררים בשטח היידישלאנד ההיסטורי במזרח אירופה. ראיונות בעלי ערך עם דוברי השפה נאספים במשך שלושה עשורים על ידי משלחות מדעיות. חלק ניכר מהראיונות הללו פורסמו באינטרנט, ראה כאן וגם כאן. מן הראוי לציין, שמספר מסוים של חסידים דוברי יידיש עברו במאה ה-21 ממערב אירופה וצפון אמריקה להונגריה. ליידישלאנד הישן ישנם עוד סיכויים מסוימים לתחייה אם כי בהיקף מזערי בהשוואה עם עברו עטור ההילה במחצית הראשונה של המאה שעברה".