במאה ה21 מורגשת התעוררות של אמנות הקולנוע ביידיש. חלקית זה קשור לגידול הקהילות החסידיות הדוברות יידיש, אשר אורח חייהם המסוגר נראה לצופה חיצוני אקזוטי ומסוקרן. כאלה הם הסרט "רומיו ויוליה ביידיש" (2010), "פליקס ומאירה" (2014) ו"מנשה" (2017), הסדרה הגרמנית-אמריקראית "לא אורתודוקסית" (2020).

סופר היידיש בן זמננו בוריס סנדלר פרסם סדרה של שיחות וידאו עם סופרים ומשוררים שכבר אינם בחיים היום. עם זאת, עזיבתם של מחברי דורות קודמים מפוצה על ידי כישרונות צעירים חדשים שמושכים את התעניינותם של יוצרי קולנוע ביצירתיות שלהם ביידיש. לדוגמא, בשנת 2020 יצא למסכים הסרט "יידיש" של היוצרת התעודית הפריזאית נורית אביב, שבו מופיעים יידישיסטים מודרניים ממדינות שונות. שיחות רבות עם סופרים עכשוויים צולמו בארצות הברית על ידי המרכז הלאומי לספרי יידיש באמהרסט ופורטל האינטרנט "ייִדיש־בראַנזשע".

בבירוביג'ן משודרת מדי שבוע תוכנית הטלוויזיה "יידישקייט" המכילה מגוון חומרים ביידיש, ובבוסטון משודרת מדי רביעי תוכנית הרדיו "דאָס יידישע קול". שידור אינטרנטי כמעט יומיומי ביידיש מנוהל על ידי חסידים אמריקאים באתר Yiddish24, בו מדברים בקביעות כמה עשרות מנחים במגוון נושאים.
דוגמאות רחוקות מלהיות ממצות אלו מאפשרות למאזין ולצופה לצלול לאווירה של יידישלנד המודרנית, כדי לקבל מושג על התפתחות השפה כיום. דרך ערוצי החדשות החסידיים ניתן להכיר גם את המאפיינים של הדיאלקטים האוסטרו-הונגריים בעיקרם של היידיש הקיימים בשכונות דוברות היידיש בניו יורק ובמקומות נוספים בהם הדוברים מאוכלסים בצפיפות.
דוגמאות אלה רחוקות מלהיות ממצות, שמאפשרות למאזין ולצופה לצלול לאווירה של יידישלנאד המודרני, כדי לקבל מושג על התפתחות השפה כיום. דרך ערוצי החדשות החסידיים ניתן להכיר גם את המאפיינים של הדיאלקטיים ההונגריים בעיקרם של יידיש הקיימים בשכונות דוברות היידיש בניו יורק ובמקומות נוספים בהם הדוברים מתגוררים בצפיפות.