ב-1 בדצמבר 2024, המשוררת היידיש הלונדונית ברוריה וויגנד תקרא ותדון בשירתה באירוע המקוון המיוחד שיערך "בית לייוויק" בתל אביב בשעה 18:00 לפי שעון ישראל. האירוע, בהנחייתו של דוד עומר כהן, המשורר היידי שגר באמסטרדם, יהיה כולו ביידיש. היכנסו לקישור הזה כדי להירשם.
ד"ר ברוריה וויגנד מלמד ספרות יידיש ושפת יידיש באוניברסיטת אוקספורד. היא גם משוררת ביידיש שפרסמה שני קובצי שירים דו לשוניים, וכן מתרגמת שירה ופרוזה מאנגלית ליידיש ולהיפך.
ב-24 בנובמבר 2024 התקיימה באמסטרדם ההצגה הרשמית של כתב העת היידיש החדש "די גאָלדענע פּאַווע" ("הטווס הזהב"), אם כי גיליון הראשון שלו כבר יצא לאור ביוני. ההפרסום הוא יורשו של כתב העת היידיש הקודם באמסטרדם "די גרינע מדינה" ("המדינה הירוקה"), שראה אור מאז שנת 2000.
"די גאָלדענע פּאַווע" נערך על ידי ד"ר דוד עומר כהן, גלוריה פיין מקינק ודניאלה זיידמן-מאואר, ונתמך על ידי קרן היידיש של הולנד.
הסופר, המשורר והמחזאי הבולט מיכאל פלזנבוים קיבל פרס מפעל חיים בתחום הספרות מהרשות הלאומית הישראלית לתרבות היידיש, שהכירה עם תעודת הוקרה גם בד"ר שושנה דומינסקי, שחיברה מילון מקוון יידיש-עברית.
מיכאל פלזנבוים נולד ב-1951 אוקראינה הסובייטית, למד בימוי, תיאטרון ותולדות האמנות בלנינגרד ועבד כבמאי. בשנות ה-80 הוא החל לפרסם את יצירותיו ביידיש בכתב העת "סאָוועטיש היימלאַנד". מאז עלייתו ארצה בשנת 1991, פרסם הסופר מספר קובצי שירה וכמה כרכים של פרוזה, המציגים את אחד הסגנונות המקוריים ביותר בתולדות הספרות היהודית.
הוצאת הספרים הגרמנית הגדולה De Gruyter, המתמחה בהוצאת ספרות מדעית, הוציאה ספר בשם "יידישלאנדים סוציאליסטים", העוסק בתפקידה של שפת היידיש במדינות הסוציאליסטיות, כולל ברית המועצות, פולין, גרמניה המזרחית ורומניה. הספר החדש, בעריכתם של מרים שורלי-שולץ ואלכסנדר וולטר, בוחן גם דוגמאות שונות ליוזמות תרבותיות בינלאומיות קשורות ביידיש שהתרחשו במהלך המלחמה הקרה בין מדינות ברית ורשה למערב, לרבות ארצות הברית, בריטניה וישראל.
המרכז הקהילתי היהודי של סנט פטרבורג פתח בתחילת נובמבר סדרה חדשה של שיעורי קריאת ספרות יידיש למתקדמים על ידי הסופר והמשורר יואל מאטוועיעוו.
בשנת הלימודים הנוכחית התקבעו מארגני השיעורים על הרומן החצי אוטוביוגרפי מאת יצחק יואל לינצקי "דאָס פּוילישע ייִנגל ("הבחור הפולני"). למרות שהסאטירה הנושכת הזו מופנית בחריפות כלפי חסידים, הרומן עשוי לסייע לקוראים החילונים להבין טוב יותר ביטויים עבריים וארמית ספציפיים, שרבים מהם נמצאים כיום בשימוש נרחב ביידיש חסידי. לינצקי (1839-1915) פרסם את הרומן שלו לראשונה ב-1867.
ריקי רויז, זמרת ומלחינית צעירה ומוכשרת המתגוררת בניו יורק, פרסמה ביוטיוב הקלטה של השיר החדש שלה ביידיש "אָטעם אַרײַן, אָטעם אַרויס" ("לנשום פנימה, לנשום החוצה"), בהפקה ובעיבוד של שלמה ברנשטיין ובמיקס של יענקי כהן. הווידאו קליפ מלווה במילות השיר.
רויז גדלה במשפחה של חסידי סאטמר; היא שרה בניב היידיש המולד שלה ממוצא אוסטרי-הונגרי. מלבד פעילותה המוזיקלית, היא כותבת גם חיבורים ביידיש. עמיתיה המעורבים בהפקת השיר הזה גדלו גם בקהילות חסידיות דוברות יידיש.
פסטיבל היידיש השנתי הרביעי התקיים בבירוביג'אן. עשרות אירועים, כולל קונצרטים, תערוכות, כיתות אמן, כיסו את כל האזור האוטונומי היהודי מה-22 באוקטובר עד ה-24 באוקטובר 2024.
בפרק של תוכנית הטלוויזיה השבועית "יידישקייט" של חברת השידור לטלוויזיה "בירה", המוקדש לפסטיבל היידיש, הוצג הישג נוסף: אנימציה לילדים ביידיש, שנוצרה לאחרונה בבירוביג'אן על פי שירו של חיים ביידר. הסרט מציג את קולו המקורי של המשורר מארכיון הרדיו ההיסטורי של ימי ברית המועצות.
חיים ביידר (1920-2003) היה משורר, עיתונאי והיסטוריון ספרות יהודי סובייטי. מאז 1996 הוא התגורר בניו יורק, שם מילא תפקיד חשוב בהתפתחות ספרות היידיש האמריקאית.
תוכנית הקונצרט החגיגי עם טקס הענקת פרס האופרה הרוסית "Casta Diva" שנערך ב-24 באוקטובר 2024 בתיאטרון האופרה והבלט של ניז'ני נובגורוד, כללה עיבוד לשיר היהודי ביידיש "יאָסל און שׂרה־דוואָשע", נוצר על ידי המלחין ליאוניד דסיאטניקוב. המבצעת היא הזמרת מריה קלינינה, עטורת כמה פרסים בינלאומיים.
מוקדם יותר, ב-9 ביוני, ביצעה מריה קלינינה באותו התיאטרון את כל מחזור השירים של דסיאטנקוב "יידיש". השיר ""יאָסל און שׂרה־דוואָשע", מהווה את חלקו הרביעי. המחזור מבוסס על עיבוד אופרה לרפרטואר הקברט של תחילת המאה ה-20.
ב-26 בספטמבר 2024, נערכה קבלת הפנים לפתיחת התערוכה בשם "בגוף ראשון" בספריית "בינקה" של ספרים וכתבים נדירים של אוניברסיטת ייל, לציון 45 שנה לארכיון הווידאו "פורטונוף" לעדויות שואה. יידיש שולטת באופן בולט בין כמה שפות אחרות המופיעות בספרים, עלונים, כתבי יד, מסמכים ופריטים אחרים בתערוכה הזה, כנראה הגדולה ביותר בתולדות המוסד החשוב הזה שכל כך מוקדשת לשפת יידיש ותרבותה.
בפתיחת התערוכה הוצגו מופעים של זיסל סלפוביץ' וסשה לוריא, מבצעים וחוקרים בעלי שם של מוזיקה יהודית שאספו לפחות שלוש סדרות של שירים ביידיש מארכיון הווידאו "פורטונוף". נוצר ב-1979, הארכיון מכיל למעלה מ-4,400 ראיונות מצולמים עם עדים וניצולי השואה. חלק ניכר מהחומר הזה הוקלט ביידיש. ראוי לציין שאוניברסיטת ייל מציעה בין התוכניות האקדמיות שלה גם לימודי יידיש.
ב-19 בספטמבר 2024, המוזיאון למורשת יהודית בניו יורק אירח מופע של אישה אחת, "ארץ נשמתי: התיאטרון של שלום אש", מאת השחקנית, המתרגמת, מנהלת התיאטרון, הסופרת והפעילה ביידיש קארד או'בריאן. היא ביצעה כמה מיצירותיו המצליחות ביותר והשנויות במחלוקת של שלום אש, ביניהן מונולוגים ממחזותיו "אל נקמות", "מוטקה גנב" ו"האיש המת", שאותם תרגמה או׳בראיין לאנגלית לראשונה.
לאחר ההופעה התקיימה שיחה עם נינו של שלום אש, דוד מזווור, וליסה ניומן, מנהלי מרכז הספר היידיש באמהרסט. האירוע הועבר בשידור חי. קארד או׳בריאן נולדה וגדלה באירלנד, גרה בניו יורק, וידועה בעיקר בזכות עבודתה עם יצירות ספרותיות שנכתבו ביידיש.
