יידיש בברלין: ערב שירת אהבה

יידיש בברלין: ערב שירת אהבה

יידיש בברלין: ערב שירת אהבה

קבוצת פעילי היידיש הבלתי פורמלית Yiddish.Berlin ערכה אירוע המוקדש ליום ולנטיין: ערב שירה ביידיש בשם "ליבעבריוו" ("מכתבי אהבה"). האם היום הזה יכול להיחשב כחג יהודי? אושן אוונס שארמה, מורה יידיש מאנגליה, וחוקרת היידיש מישל ברנשטיין שגרה מברלין, שהגו את הרעיון לאירוע, מאמינים שכן.

הערב, שהתקיים ב-13 בפברואר 2025, הציג בעיקר שירים עדכניים ביידיש, כמו גם יצירות רבות של משוררות מודרניסטיות יהודיות מפורסמות מהמאה ה-20. במשך יותר מחמש שנים, Yiddish.Berlin מארגנת באופן קבוע אירועי שירה ומוזיקה. בתקופה זו נערכו הרבה ערבים כאלה.

כמה מילים על המשתתפים:

ג'ייק שניידר הוא משורר מאוד ברלינאי. יצירותיו חדורות בנושאים פנטסטיים ומשחקי שפה רשמיים.

יעל מרליני היא משוררת באיטלקית שהחלה לכתוב שירה ביידיש לפני שנתיים. יצירותיה המיסטיות והאירוטיות מלאות בדימויים אפלים וחושניים.

ג'ורדן לי שני, כמו מרליני, החלה לכתוב שירה בשפה אחרת (אנגלית), ורק לאחרונה החלה ליידיש. בנוסף לטקסטים שלו, הוא קרא שני שירים של דבורה פוגל, שאת יצירותיה הוא מתרגם לאנגלית. הוא גם היה עורך אוספים של משוררת זו בתרגומים לספרדית ופורטוגזית.

השתתפו גם פנים חדשות. המוזיקאית וההיסטוריון לויזה פקלר קראה לראשונה שיר משלה ביידיש. גם המשוררת הרוסית דריה מה, שמתנסה בשירה מעורבת רב-לשונית, הציגה במיוחד עבור אירוע זה את השיר שהיא כתבה כולו ביידיש.

אני, קתרינה קוזנצובה, לא אדבר כאן על השירים שלי. אתם יכולים לקרוא אותם באינטרנט בקישור המופיע כאן, כמו גם את כל הטקסטים האחרים שנקראו בערב האהבה הזה.

דקלומים התחלפו במוזיקה. המלחין והמוזיקאי ז'ניה אוקס ביצע את יצירותיו על פי שיריהם של צלה דראפקין, איציק מאנגר ואלכסנדר ביידרמן.

הערב התקיים בקפה "שאגאל" וסימן את תחילתה של עונה חדשה של תכנות ביידיש. הפרויקט החדש "נו? יידיש בכל צורות האמנות", שאצר ג'ייק שניידר, יפתח במרץ. כמו כן, תהיה סדרת מיקרופונים פתוחים לכל הברלינאים שעבודתם קשורה ליידיש.

קתרינה קוזנצובה, ברלין

מעורכי האתר שלנו:

ברצוננו להזכיר לקוראינו שכבר סיקרנו את הפעילויות של Yiddish.Berlin במספר הזדמנויות. בשנת 2023 פרסם האתר שלנו מאמר על המשוררת והיידישיסטית הברלינאית קתרינה קוזנצובה עם מספר משיריה, שהמשורר יואל מאטוועיעוו תרגם במיוחד עבורנו לרוסית. אנו מאחלים לה ולכל חבריה היידישיסטים בהצלחה רבה!

תצלומים: Arndt Beck

קורס תרבות יידיש בבארד קולג׳

קורס תרבות יידיש בבארד קולג׳

קורס תרבות יידיש בבארד קולג׳

פרופֿ׳ צירל־אסתר קוזניץ

פרופסור צירל-אסתר קוזניץ, מנהלת מדעי היהדות בבארד קולג׳, שוחחה על עבודתה עם מובילי הפרויקט שלנו, איחלה לנו בהצלחה וסיפרה לנו על הקורס הקבוע שלה באוניברסיטה, "תרבות יידיש". בהתאם לייעוד הפרויקט שלנו, הקורס מכסה את ההיסטוריה של תרבות היידיש והיהדות האשכנזית בכלל, ההתפתחות ההיסטורית של מעמדה של השפה ותפקידה בחיים היהודיים מימי הביניים ועד היום. קוזניץ מלמד יידיש בכל הרמות, מתחילים ועד מתקדמים.

בארד קולג' היא אוניברסיטה פרטית לאמנויות ליברליות באנאנדייל-און-הדסון, ניו יורק, המציעה תוכניות לתואר ראשון, לתואר שני ודוקטורט. הוא קשור ל-YIVO, אשר נוסד במקור ב-1925 בוילנה כמוסד האקדמי הראשון המוקדש לחקר היידיש והתרבות האשכנזית. כיום YIVO מבוסס בניו יורק ונשאר אחד המרכזים הבולטים בעולם ללימוד יידיש.

צפו בראיון של פרופסור קוזניץ עם מרכז הספרים היידיש באמהרסט, מסצ'וסטס, בו היא מדברת באנגלית על הרקע המזרח-אירופי שלה, הדוקטורט שלה על תולדות YIVO, דעותיה האישיות על עתיד היידיש ועוד.

הקדיש של ברנשטיין ופיזאר בקרנגי הול

הקדיש של ברנשטיין ופיזאר בקרנגי הול

הקדיש של ברנשטיין ופיזאר בקרנגי הול

הסימפוניה "קדיש" של לאונרד ברנשטיין, ב-29 בינואר 2025, קרדיט תמונה: Fadi Kheir


ב-29 בינואר 2025, לזכר יום השנה ה-80 לשחרור אושוויץ, שבו נרצחו מאות אלפי דוברי יידיש, העניק קרנגי הול את סימפוניה "קדיש" של לאונרד ברנשטיין, עם הליברית "דין תורה עם רבונו של עולם", שנכתב על ידי שמואל פיזאר (1929 – 2015). הוא היה עורך דין, סופר וניצול השואה, יהודי פולני-אמריקאי שנשלח לשישה מחנות מוות: מיידנק, בליז'ין, אושוויץ, זקסנהאוזן, אורניינבורג ודכאו. הוא קבע שהרעיון לכתוב את הליברית הגיע מברנשטיין שחש שפיזאר, כניצול השואה, יכול להביא לסימפוניה שלו קול אותנטי יותר.

שמואל פיזאר


מלבד התזמורת, המקהלה והסופרן הסולנית יש בפרטיו של הסימפוניה גם חלקו של הקורא; על פי צוואתו של פיזאר, לאחר מותו רק בני משפחתו יורשו לבצע אותה. ההופעה החלה על ידי אנטוני בלינקן, מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, שהוביל את אמו, יהודית, ואחותו, לאה, על הבמה כדי להציג את הקונצרט. הוא שיתף את סיפורו של אביו החורג המנוח, שמואל פיזאר, ודיבר על החשיבות של העברת המסורת והצורך להתנגד לפשיזם ואנטישמיות.

לאונרד ברנשטיין


ג'יימס קונלון ניצח על התזמורת של כנסיית סנט לוק, ואליהם הצטרפו מקהלת פסטיבל של בארד קולג', מקהלת הנוער של ברוקלין, וזמרת הסופרן דיאנה ניומן. את הטקסט קראו יהודית ולאה פיזאר.

ההופעה התנגנה בבית מלא וזכתה לתשואות עמידה ממושכות, בהשתתפות כמה דיפלומטים חשובים, מנהיגים דתיים ואישי ציבור.

הסימפוניה "קדיש" של לאונרד ברנשטיין, ב-29 בינואר 2025, קרדיט תמונה: Fadi Kheir

בית ספר חורף לתרגום 2025

בית ספר חורף לתרגום 2025

בית ספר חורף לתרגום 2025

השיעורים השנתיים של "בית הספר לתרגום חורף" באוניברסיטת סנט פטרסבורג, שהתקיימו ב-24-25 בינואר 2025, כללו קטע בן שלוש שעות על יידיש. התוכנית החינוכית המקוונת הבינלאומית הזאת נוסדה בשנת 2020.

ההרצאות של המשורר יואל מאטוועיעוו והפילולוגית אולגה מטווינקו הוקדשו להיבטים האמנותיים והלשוניים של תרגום שירה מיידיש. אחד הנושאים המרכזיים לדיון של שני המרצים היה אוסף שירה עכשווית בשפה זו עם תרגום מקביל לרוסית, שמתכונ בימים אלה לפרסום בחסות המו"ל בוריס זייצ'יק שגר במוסקבה.

הבלשנית ליובוב לברובה סיפרה על הניסיון המעשי שלה בהלחנת ידיעות והודעות ביידיש עבור העיתון "ביראָבידזשאַנער שטערן", וכן על עבודתה על מאמר באלמנך הדו-לשוני "ביראָבידזשאַן", שהתפרסם במקביל ברוסית ובעברית. עבודתה של לברובה כוללת תרגום חומרים היסטוריים ותרבותיים שונים ממספר שפות ליידיש.

הסרט התיעודי "גאון משטעטל"

הסרט התיעודי "גאון משטעטל"

הסרט התיעודי "גאון משטעטל"

סרטו הרוסי-יידיש של גריגורי אילוגדין "גאון משטעטל", סרט תיעודי על הפסל המפורסם מרק (מרדכי) אנטוקולסקי, זמין כעת לציבור באינטרנט עם כתוביות באנגלית. הוא מכיל כמה סצנות עם אנימציה תלת-ממדית בניב היידיש הליטאי של אנטוקולסקי. הבמאי מביע את תודתו העמוקה לקרן Heritage Projects Foundation (ארה"ב) ולקרן Yiddish Heritage Preservation Foundation (ישראל) שתמכו בסרט הזה.

אילודגין מאחל כל טוב לאתר שלנו ולפרויקטים אחרים הנתמכים על ידי אותן שתי קרנות. הסרט הוקרן בהצלחה בטלוויזיה. הערוץ "בירה" בבירוביג׳ן שידר לאחרונה שיחה ברוסית עם העורך הראשי של אתר האינטרנט שלנו, המשורר וסופר יואל מאטוועיעוו, שתרגם את הדיאלוגים של הסרט ליידיש וארגן את הקלטות האודיו שלהם.

אנחנו גם מתכננים להתחיל בקרוב מדור חדש באתר האינטרנט שלנו שיהיה מוקדש לסרטים ביידיש וסרטים הקשורים לשפה הזאת. הישארו מעודכנים עם החדשות שלנו!

Genius from s Shtetl

Documentary about the famous Russian-Jewish sculptor Mark Antokolsky (1843-1902)

Producer: Mark Zilberquit

Director: Grigory Ilugdin

© Grigfilm Production 2024

Supported by the Heritage Projects Foundation (USA) and Yiddish Heritage Preservation Foundation (Israel)

בוריס סנדלר ודניאל גלאי זכו בפרס רובינליכט

בוריס סנדלר ודניאל גלאי זכו בפרס רובינליכט

בוריס סנדלר ודניאל גלאי זכו בפרס רובינליכט

שני אנשי תרבות יידיש בעלי שם, בוריס סנדלר ודניאל גלאי, זכו בפרס השנתי של קרן אנה ולייב רובינליכט על תרומות יוצאות דופן לספרות יידיש. הענקה התקיימה במרכז היידיש "בית לייוויק" בתל אביב ב-26 בדצמבר 2024, ושודר באינטרנט.

בנוסף ליצירותיהם הספרותיות ביידיש, שני חתני הפרס עוסקים במשך שנים רבות בעריכה והוצאת ספרים בשפה הזאת, וכן בפעילויות שונות קשורות ביידיש. גלאי, יו"ר של "בית לייוויק", נולד ב-1945 בארגנטינה, גם מפורסם בעולם כמלחין. סנדלר, לשעבר עורך ראשי של העיתון "פֿאָרווערטס" בניו יורק, נולד ב-1950 בברית המועצות. כיום הוא מנהל את כת העת המקוון החודשי "ייִדיש בראַנזשע".ראַטן־פֿאַרבאַנד. איצט פֿירט ער אָן מיטן חודשלעכן אינטערנעץ־זשורנאַל "ייִדיש־בראַנזשע".

ייִדישלאַנד: גיליון 25

ייִדישלאַנד: גיליון 25

"ייִדישלאַנד": גיליון 25

הגיליון ה-25 החדש של המגזין הרבעוני "ייִדישלאַנד", שיצא במהדורות מקבילות בישראל ובשבדיה, מוקדש לאחד מעורכיו, מיכאל פלזנבאום, שקיבל לאחרונה פרס על מפעל חיים מהרשות הלאומית לתרבות היידיש בישראל.

כתב העת מכיל מספר מאמרים מאת מומחים בעלי שם בספרות יידיש, המנתחים היבטים שונים של הפרוזה, השירה והמחזות של פלזנבאום. כמו כן מוצגות עבודותיו החדשות. בין החומרים הספרותיים, הפילולוגיים וההיסטוריים השונים, הגיליון מכיל שירים של יעל מרליני, משוררת צעירה מאיטליה שגרה בברלין וכותבת שירה ביידיש.

Emes Truth – תערוכה חדשה

Emes Truth – תערוכה חדשה

 Emes Truth – תערוכה חדשה בניו יורק

מוזיאון ד"ר ברנרד הלר בהיברו יוניון קולג' מארח תערוכה חדשה, Emes Truth, מאורגנת על ידי קהילת האמנויות היידיש. בפתיחה, שתתקיים ב-17 בדצמבר 2024 בשעה 17:00, יופיעו המוזיקאים שרה מאירסון ואיליה שניביס. האירוע ללא תשלום ויש להירשם מראש באינטרנט.

את התערוכה אוצרות האמניות יבגני פיקס ודבורה אוגורץ, והמשתתפים הם דניאל אלחסיד, יוליה לנינה, דבי שור, מרים שטרן וסילביה וגנסברג. כותרת התערוכה, שתוכננה לחפף לפסטיבל היידיש השנתי הקרוב בניו יורק, נובעת מהעובדה שבכתיב ההיסטורי של היידיש יש כמה גרסאות של האיות של המילה "אמת" ("אֱמֶת" או ברית המועצות "עמעס"). אמנים יציעו ביצירותיהם מגוון "אורתוגרפיות" של מושגים אנושיים וחוויות חיים.

די אויסשטעלונג איז אַ פּרעלודיע צום קומענדיקן ניו־יאָרקער ייִדיש־פֿעסטיוואַל. איר נאָמען דערמאָנט אין דעם, וואָס דאָס וואָרט "אמת" איז לויט דער סאָוועטישן אָרטאָגראַפֿיע "עמעס", און אין אַ טייל חסידישע ביכער דווקא מיט נקודות – "אֱמֶת". די קינסטלער וועלן פֿאָרלייגן זייערע אייגענע פֿאַרשיידנאַרטיקע "אָרטאָגראַפֿיעס" פֿון מענטשלעכע באַגריפֿן און לעבנס־דערפֿאַרונג. דער אַרײַנטריט אויף דער עפֿענונג־פּראָגראַם וועט זײַן פֿרײַ, נאָר מע מוז זיך קודם פֿאַרשרײַבן אָנלײַן.

"יידיש ניו יורק" 2024

"יידיש ניו יורק" 2024

"יידיש ניו יורק" 2024

בין התאריכים 21-26 בדצמבר 2024, יתקיים בהיברו יוניון קולג' הפסטיבל השנתי ה-10 "יידיש ניו יורק". התכנית תכלול עשרות אירועים, לרבות קונצרטים בהשתתפות אמני המוזיקה, הרצאות של חוקרים מובילים בהיסטוריה, ספרות ותרבות יידיש, שיעורי מוזיקה, שירה וריקודי עם, הקרנות סרטים ביידיש ועוד, מוצג גם באינטרנט.

לדברי המארגנים, "יידיש ניו יורק" הוא הפסטיבל הגדול ביותר למוזיקה, תרבות ושפה יידיש בארצות הברית. מידע מפורט וכרטיסים זמינים באינטרנט.

תערוכת יוסף אוסטרובסקי במעלה אדומים

תערוכת יוסף אוסטרובסקי במעלה אדומים

תערוכת יוסף אוסטרובסקי במעלה אדומים

תערוכה רטרוספקטיבית של יצירותיו של יוסף אוסטרובסקי (1935–1993) לכבוד יובל 90 שנה להולדתו, נפתחה בתחילת דצמבר 2024 במעלה אדומים. התערוכה בשם "צליל יהודי טהור: מאודסה למעלה אדומים" מתקיימת במוזיאון משה קסטל לאמנות.

יוסיף אוסטרובסקי נולד בשפטובקה, עיירה הקטנה שבאוקראינה, אך התגורר רוב חייו באודסה. המבקרים משווים את עבודתו ליצירות הטובות ביותר של אסכולת פריז. בשנת 1984 ערכה מערכת המגזין היהודי הסובייטי "סאָוועטיש היימלאַנד" תערוכה של עבודותיו, אשר לוותה בפרסום במגזין עצמו. בשנת 1989 עלה האמן לישראל והתגורר בארץ בעיקר במעלה אדומים.